גומל השקעות בע"מ נ' עיריית צפת ואח'

פסק דין

הקדמה:

לפני עתירה מינהלית, שהגישה חברת גומל השקעות בע"מ (להלן: "העותרת") נגד עיריית צפת, ונגד המשיבים 2 - 7, מי שהיו בעבר בעליהם של נכס מקרקעין בצפת (גוש 163063, חלק מחלקות 126, 128, 129, 131, ו-132) הידוע בכינוי "מלון יאיר" (להלן: "העירייה", "המשיבים" ו-"הנכס" בהתאמה).

במסגרת העתירה מבקשת העותרת, כי בית המשפט יורה לעירייה ליתן בידיה אישור לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות") בגין הנכס, עבור התקופה מיום 6/6/2005 ואילך; יבטל את חיובי הארנונה שהוטלו על העותרת בגין הנכס עבור התקופה מיום 6/6/2005 ואילך; יבטל את הליכי הגבייה שנקטה העירייה נגד העותרת בגין חיובי הארנונה בנכס; וכן יקבע כי ככל שיוטלו על הנכס חיובי ארנונה כדין, הרי שאלה יוטלו על המשיבים בלבד.

הרקע לעתירה:

על פי הסכם מיום 6/6/2005, וצו שניתן בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, נמכרו שלושה רבעים מן הזכויות בנכס הנ"ל לעו"ד שמואל טריאסטר, בנאמנות עבור חברה ביסוד (לימים, העותרת, שהתאגדה ביום 23/1/2006), זאת כתוצאה מהליכי כינוס שנקט בנק לאומי, עקב חובם לבנק של בעלי הנכס. בכך למעשה, נוצר שיתוף בנכס בין הבעלים שהחזיקו ברבע מהזכויות בו, ובין העותרת באמצעות עו"ד טריאסטר, שהחזיקה לאחר הרכישה, בשלושה רבעים מן הזכויות בנכס. ביום 30/1/2007 נרשמה לטובת העותרת הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין.

ביום 8/6/09 הנפיקה העירייה אישור העברת זכויות המופנה ללשכת רישום המקרקעין, לפיו החובות בגין הנכס עד ליום 6/6/2005 שולמו לעירייה (דהיינו, עד למועד סיום הכינוס וחתימת הסכם המכר עם העותרת). העירייה הנפיקה את האישור לאחר שחויבה לעשות כן בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 4/6/2009, שניתנה לבקשת כונס הנכס.

אין מחלוקת כי נכון למועד הגשת העתירה, הליכי רישום הזכויות בנכס על שם העותרת לא הושלמו. כמו-כן, העותרת הגישה לבית משפט השלום בצפת, ביום 18/2/2007, תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין נגד יתר בעלי הנכס.

טענות העותרת:

לטענת העותרת, עד היום, לא נמסרה לה החזקה בנכס. כן, אין באפשרות העותרת להשלים את הליכי רישום הזכויות בנכס על שמה, שכן העירייה מסרבת להמציא לידיה אישור לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות, עבור התקופה שמיום 6/6/2005 ואילך, משום, שלטענת העירייה, קיים חוב ארנונה בגין הנכס.

כן לטענת העותרת, רק לאחר פנייתה לעירייה בבקשה לקבל לידיה את האישור האמור, החלה העירייה לנקוט נגדה בהליכי גבייה, ואף הטילה עיקולים על חשבונות הבנק שלה.

עוד טוענת העותרת כי המשיבים הם המחזיקים בנכס, ולפיכך יש להטיל את חיובי הארנונה על המשיבים, ולא על העותרת. כמו כן, הזכויות בנכס טרם נרשמו על שם העותרת, וגם מנימוק זה אין העירייה מוסמכת להטיל על העותרת את חיובי הארנונה ולנקוט נגדה בהליכי גבייה בשל כך.

טענות המשיבה 1 – עיריית צפת:

לטענת העירייה, יש לדחות את העתירה על הסף בשל העובדה שהעותרת הסתירה מבית המשפט עובדות מהותיות, שכן העותרת הגישה בעבר למס רכוש תביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם לנכס במהלך מלחמת לבנון השנייה, ואף זכתה ב-75% מסכום הפיצוי המגיע ממס רכוש. לטענת העירייה, לאחר שתבעה פיצוי ממס רכוש, מנועה העותרת מלטעון כעת כי אין לה זיקה לנכס.

עוד לטענת העירייה, ביום 2/8/09 שלחה לעותרת דרישה לתשלום חוב הארנונה, ומשלא שולם החוב, הטילה ביום 6/9/09 עיקול על חשבון העותרת בבנק לאומי, בסך 218,000 ₪. במענה לפניית העותרת, סוכם בין העירייה ובין העותרת כי העיקול יוסר בכפוף להמצאת ערבות בנקאית בסכום העיקול לטובת העירייה. אף שהעירייה הסירה את העיקול, העותרת לא העבירה לעירייה את הערבות הבנקאית כמוסכם, ולאחר שהעירייה ניסתה לחדש את העיקול התברר כי העותרת הבריחה את הכספים מהחשבון. לפיכך, לטענת העירייה, העותרת פעלה בחוסר תום לב בהסתרת עובדות אלה מבית המשפט וגם מנימוק זה יש לדחות את העתירה.

כן טוענת העירייה, כי העתירה הוגשה בשיהוי, שכן העותרת רכשה את הזכויות בנכס כבר ביום 6/6/05.

עוד טוענת העירייה, כי יש לדחות את העתירה בשל אי מיצוי הליכים, משום שהיה על העותרת להשיג על חיובה בארנונה בפני מנהל הארנונה, כפי שנקבע בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר"), טרם הפנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

לבסוף טוענת העירייה כי חיובה של העותרת בארנונה הנו כדין, שכן העותרת נכנסת בגדר "בעלים" של נכס, בהתאם לסעיף 1 לפקודת העיריות.

טענות המשיבים 2 – 7:

ראשית, המשיבים מכחישים כי הם מחזיקים בנכס, ולטענתם המשיבה 2 בלבד מתגוררת בנכס. שנית, לטענתם, העירייה פעלה כדין בהטילה על העותרת את חיובי הארנונה ביחס לתקופה האמורה.